Gay panic defense היא אסטרטגיה משפטית המקובלת במספר מדינות ברחבי העולם, שבה נאשם בעבירת תקיפה או רצח טוען לחפותו מאחר שביצע את העבירה כאשר היה במצב של אי-שפיות זמנית וזאת בשל התנהגות מינית הומוסקסואלית לא רצויה מצד קורבן העבירה כלפי מבצע העבירה.[1][2][3] נאשם עשוי לטעון שהוא חש כי התנהגותו המינית של הקורבן כל-כך פוגעת או מפחידה שהוא ראה בה קינטור, ובתגובה פעל בהגנה עצמית, באופן שהוא לא היה אחראי למעשיו, ועל כן אלו הן נסיבות המקלות בחומרת העבירה שביצע.[4]
לעיתים קרובות (אם כי לא תמיד) Trans panic - ביטוי של הומופוביה וטרנספוביה[5][6] - היא הגנה קשורה במישרין במקרים של תקיפה, הריגה או רצח של אישיות טרנסג'נדרית, אשר היו בינה לבין התוקף (או התוקפים) יחסים מיניים, כל עוד התוקף לא היה מודע לכך שהקורבן הוא/היא טרנסג'נדר/ית עד שראה אותו/ה בעירום.[1][2][7]
באופן כללי יותר, ההגנה יכולה להיקרא LGBTQ+ panic defense.[4][7][8] הגנה משמשת בעיקר בעבירות המבוצעות על ידי גברים סיסג'נדרים כנגד גברים הומוסקסואלים ונשים טרנסג'נדריות.[1][2]
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
The gay and trans panic defenses are rooted in antiquated ideas that homosexuality and gender nonconformity are mental illnesses (Lee, 2013).